#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצה. באלו שני מקרים פסק שמואל הלכה כתנא הסובר שמלמדים את הקטנה שתמאן, ומדוע צריכים לומר בשניהם שכן ההלכה?	א. שני אחים נשואין לשתי אחיות גדולה וקטנה ומת בעלה של גדולה, הלכה כרבי אליעזר שאמר שמלמדין את הקטנה שתמאן בבעלה.<br>ב. מי שהיה נשוי גדולה וקטנה ומת ובא היבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה, הלכה כרבי אלעזר שתמאן בו.<br>דאם היה פוסק רק בשתי אחיות הייתי אומר שרק בזו אמר שמואל שמלמדים שתמאן כדי שעל ידי זה יוכל לקיים מצות יבום באחותה שנופלת לפניו ליבום מן התורה אבל בנפלו לפניו שתי נשים שקיים באחת יבום מדאורייתא ובאחת יבום מדרבנן היינו אומרים ששתיהן יצאו בגט ולא נלמד את הקטנה למאן. ואם היה פוסק רק בשתי נכריות שמלמדים את הקטנה שתמאן כיון שהגדולה נופלת לפניו מן התורה אבל באופן שהגדולה אחות אשתו נאמר שאינה זקוקה לו ולא ילמדו את הקטנה למאן בשבילה, צריכא.	יבמות קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצו. יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה בא על יבמה גדולה תגדלנו. כיצד מוכח שמשנתנו דלא כר' מאיר? (קיא:)	לר' מאיר קטן לא חולץ ולא מייבם שמא ימצא סריס, וקתני דבא על יבמה גדולה תגדלנו, ושמא הקטן ימצא סריס והרי נבעלת לאסור לה שלא במקום מצוה.	יבמות קיא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצז. מה הסברא שר' יוסי הסובר שטענת בתולים רק אם נסתרה לאלתר, יוכל להודות למשנה שהיבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי נאמנת? (קיא:)	עד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא בארוסתו דגיס בה אבל אשת אחיו מיבזז בזיז מינה.	יבמות קיא:		
